אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי


 

מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור - על היישוב

אחת התופעות שאובחנו בשני העשורים האחרונים בענף הנדל"ן בישראל היא ההשפעה הממריצה שיש לפיתוח תשתית הרכבת על רמת הביקוש הנדל"ני בישובים סמוכים לתחנות רכבת. הדוגמא המוכרת ביותר למימושה של תופעה זו היא השינוי שעברה המושבה בנימינה, הן מבחינת היקף הבנייה והן מבחינת העלייה ברמת המחירים של מוצרי דיור שונים באיזור. תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על המושבה הסמוכה - פרדס חנה-כרכור. הקמתה של תחנת רכבת בשטחה הצפון-מזרחי של המושבה (תחנת פרדס חנה-קיסריה) בצירוף רמת מחירים התחלתית נמוכה ביחס לערי המרכז ואיכות החיים המאפיינת את היישוב הירוק והשלו הביאה לתנופת פיתוח ובנייה ניכרת בשטח המושבה, תנופה אשר זכתה לעידוד ותמיכה מצד המועצה המקומית.

כחלק מתנופת הפיתוח בפרדס חנה הופשרו בשטח המושבה מגרשים חקלאיים בהיקף נרחב והוקמו שכונות חדשות לגמרי (דוגמת שכונת חלומות כרכור) אשר הפכו ליעד מבוקש על ידי אוכלוסיית מעמד בינוני ומעלה שבחרה להגר מאיזור המרכז הצפוף למושבה הירוקה. תהליך זה צפוי, על פי כל העדויות בשטח, להימשך גם בשנים הבאות ותוכניות בעניין זה מקודמות על ידי הרשות המקומית. בהתאם לאמור לעיל הפכה ההשקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה להשקעה אטרקטיבית בהחלט. מספר חברות ליזמות נדל"ן מציעות כיום השקעה ממין זה.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור הוקמה ב-1969 עם איחודם המוניצפלי של הישובים: פרדס חנה וכרכור. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני 22,500 דונם. כרכור, היישוב הותיק מבין השניים הקומה בשנת 1926, לאחר מספר נסיונות התיישבות באיזור שחלקם כשלו וחלקם הובילו להקמת ישובים חדשים (גן שומרון, עין שמר). בשנת 1929 נוסדה פרדס חנה כמושבת איכרים חקלאית. במשך השנים לאחר מכן שמרו שני היישובים על אופיים החקלאי, הגם שחלק מתושביהם התפרנסו מעיסוקים אחרים. עניין זה השתנה לאחר הקמתה של מעברת עולים בפרדס חנה. מאות משפחות העולים אשר שוכנו במעברה שינו בצורה דרמטית את אופיה של פרדס חנה וצביונה החקלאי החל להתעמעם. לימים היתה המעברה בסיס להקמת מספר שכונות דיור ציבורי בפרדס חנה.

הסמיכות בין פרדס חנה לכרכור וגדילת הישובים זה לצד זה (כאשר פרדס חנה היתה היישוב המרכזי יותר) הובילה ב-1969 לאיחודם לכלל מועצה מקומית אחת - פרדס חנה-כרכור. במשך שנות ה-70 וה-80 עם קליטתן של אוכלוסיות עולים נוספות בפרדס חנה קיבל היישוב אופי עירוני יותר ואחוז העוסקים בחקלאות מבין תושביו ירד במידה ניכרת. עם זאת גם בשנים אלו השטחים הסובבים את שני הישובים המשיכו להיות מעובדים חקלאית וחלקם עדיין משמש לפעילות חקלאית גם כיום (פרדסים, מטעים, כרמים וגידולי שדה).

בשלהי שנות ה-90 ושנות ה-2000 החל גל הגירה נוסף לפרדס חנה-כרכור של תושבי איזור המרכז, בני המעמד הבינוני בעיקר, אשר ביקשו לממש את החלום הישראלי על בית צמוד קרקע ולהנות מרמת המחירים הנמוכה יחסית באיזור. במסגרת גל זה הוקמו מספר שכונות חדשות הן בכרכור והן בפרדס חנה. גל הגירה זה הביא לשיפור בתדמית המועצה ולעידודן של משפחות נוספות לרכוש דירות ובתים באיזור. תהליך זה נמשך גם כיום ואף ביתר שאת, בין היתר בשל הקמתה של תחנת הרכבת בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), בשל העלייה הניכרת במחירי הדיור באיזור המרכז ובשל צמיחתה של קהילת חובבי ניו אייג' באיזור אשר משכה אליה תושבים מכל הארץ.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות במהלך משולב אל מול העלייה במספר התושבים, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של המועצה, כך למשל נמנעים ראשי המועצה באופן עקבי מביצוע מהלך להכרזת המועצה כעיר וכן הוטלו מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד פועלת המועצה להרחבת שטחי המגורים, להקמתן של שכונות מגורים חדשות, לשיפור תשתית התחבורה, להקמתם של מבני ציבור שונים וכן של מרכזים מסחריים.

פעולות אלו כללו לא פעם הפשרה של קרקעות חקלאיות לצרכי בנייה (לדוגמא בשכונת - חלומות כרכור). אוכלוסיית המועצה מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה הרשות המקומית הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. יעדים אלו זכו לביטוי גם בתוכנית בניין ערים שגיבשה המועצה הכוללת הקמתן של מספר שכונות חדשות (לדוגמה על שטח המתפנה עקב העברתו של מחנה 80 בסמוך לכביש 65, גבולה הדרומי של המועצה) בין היתר באמצעות אישורן של תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות. ההנחה היא כי בשכונות חדשות אלו מכוונת המועצה לבנייה חופשית יותר לגובה (כלומר בנייה רוויה).

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

מידע נוסף

No matching tags

כתבות נצפות

חדש באתר