אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית - ראש פינה

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקעות חקלאיות באיזור ראש פינה העומדות למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

ראש פינה - על היישוב

מושבה בגליל העליון ואחד היישובים הותיקים בתולדות היישוב הציוני בא"י. היישובים הסמוכים לראש פינה: ממערב - ראש פינה, ממזרח - טובא זנגריה, מצפון - חצור הגלילית וקיבוץ איילת השחר ומדרום - קיבוץ עמיעד. במישור המוניציפלי ראש פינה מוגדרת כמועצה מקומית. תחום שיפוט המועצה משתרע על כ-17,600 דונמים. אוכלוסיית המושבה מונה כיום כ-2,700 תושבים. שטח המושבה נחצה על ידי כביש 90 (כביש אורך המחבר בין גבולה הדרומי של ישראל לגבולה הצפוני).קרקעות חקלאיות בראש פינה

המושבה נחשבת לאתר תיירות פופולרי בעיקר עבור תיירי פנים להם מוצעים כ-400 חדרי אירוח (צימרים, אכסניות וכן הלאה). כמו כן פועלים בתחום המושבה מספר לא מבוטל של מסעדות ועסקי הסעדה אחרים. הפועל היוצא של נתונים אלה הוא כי ענף התיירות והאירוח הוא אחד מענפי הפרנסה העיקריים לתושבי היישוב. בתחום המושבה פועלים: סימנטק, בריכת שחייה עירונית, מתנ"ס עירוני, 4 גני ילדים ממלכתיים (חד מהם ממלכתי-דתי) ובית ספר יסודי. את לימודיהם התיכוניים עושים ילדי המושבה בבתי ספר באיזור (בעיקר בצפת ובקיבוץ דפנה) ולשם כך מפעיל המועצה מערך הסעות. נכון לשנים האחרונות מצבה הכלכלי של מועצת ראש פינה הינו איתן למדי.

ב-1878, הוקמה באיזור מושבה בשם גיא אוני, על ידי קבוצת תושבים בני היישוב הישן (אנשי צפת) אולם הנסיון כשל וכמעט כל המתיישבים נטשו את היישוב ושבו לצפת. ב-1882 נעשה נסיון שני ליישב את האיזור, הפעם על ידי קבוצת משפחות חסידים מרומניה. שמו של היישוב החדש נקבע ל-ראש פינה, בהשראת פסוק מספר תהילים. השנים הראשונות בתולדות היישוב היו קשות למדי, שכן המתיישבים לא אחזו בנסיון כלשהו בתחום העבודה החקלאית ונאלצו להתגורר בבתים בכפר הערבי הסמוך, שכן השלטון העות'אמני אסר עליהם להקים בתי קבע. קשיים אלו הובילה את התושבים למצוקה כספית ולצבירת חובות.

בשנת 1883 החליט הברון רוטשילד ("הנדיב הידוע") לקחת את המושבה תחת חסותו. בתמורה לכיסוי החובות, למתן סיוע כספי ולפיתוח המושבה, מסרו המתיישבים את הבעלות על האדמות והמבנים לידי פטרונם - הברון. תחת חסות הברון הוקמו בראש פינה מספר מוסדות ציבור: בית כנסת, בית ספר, בית מלון ועוד, וכן מספר מתקני תעשייה: מפעל לייצור חוטי משי, יקב ובית בד (להפקת שמן זית). ההשקעה במושבה הניבה פירות והביאה גם להקליטת מתיישבים חדשים והגדלת אוכלוסיית התושבים. בראשית המאה ה-20 עבר ניהול ענייני היישוב בין מספר חברות מיישבות: יק"א ופיק"א.

לאחר מלחמת העצמאות השתלטו איכרי ראש פינה על אדמות הכפר ג'עוני הסמוך, שתושביו שנטשו או גורשו מבתיהם. בשנת 1949 הוכרזה ראש פינה כמועצה מקומית. בתקופה זו שוכנו במושבה מספר מאות עולים חדשים ממדינות שונות. מעמדה של החקלאות כמקור פרנסה עיקרי עבור התושבים, החל להתערער החל משלהי שנות ה-80 ואת מקומו תפסו ענפי ההסעדה והאירוח, בתהליך מקביל החלה המושבה יותר ויותר לקבל צביון של ישוב עירוני-כפרי ולמשוך אליה משפחות מן המעמד הבינוני מאיזורים אחרים בישראל.

 

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר