אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

המנהל מחליט - עוד נסיון להוריד את מחירי הדיור

הודעה שפירסם השבוע מנהל מקרקעי ישראל (או בשמו המעודכן - רשות מקרקעי ישראל) נמסר לציבור על שתי החלטות שקיבל השבוע מועצת מקרקעי ישראל, הגוף האחראי על קביעת מדיניות המנהל, כחלק משורה של פעולות שמבצע המנהל על מנת להגדיל את היקף הבנייה החדשה למגורים בישראל וכך להביא להורדת מחירי הדיור.

1. אתה בן עיר?

אחד המניעים המרכזיים לאישורן של תוכניות הרחבה בישובים חקלאיים בישראל, על גבי אדמות מנהל (אדמות מדינה) ב-20-30 שנים האחרונות היה טענתם של אותם ישובים כי הם אינם מסוגלים להציע פתרונות דיור לבני הדור הצעיר. טענה זו, מוצדקת למדי יש לומר, הסתמכה על הנתונים הידועים: למרבית המשפחות בישראל יש יותר מילד אחד, תקנות המנהל מאפשרות בנייה של יחידת דיור אחת בלבד עבור בני הדור הצעיר בשטח נחלת ההורים (וגם זה לא תמיד). על כן מרבית בני הדור הצעיר באותם ישובים, אשר ביקשו להמשיך ולהתגורר בישוב מולדתם גם בבגרותם, לא יכלו לעשות כן בשל היעדר היצע והיעדר שטחים מאושרים לבנייה. בהתאם לנתונים אלו טענו הישובים, כי הם עומדים בפני סכנת התאבנות, בשל אוכלוסיה מזדקנת מחד והיעדר משפחות צעירות מנגד.

הפועל היוצא של הטיעונים המתוארים לעיל היה אישורן של מספר רב של תוכניות הרחבה בישוביים חקלאים ברחבי הארץ (בעיקר בשלהי שנות ה-80 ובשנות ה-90), כלומר הפשרת חלק מן הקרקעות החקלאיות הסמוכות לבתי היישוב וייעודן לבניית יחידות דיור. חלק מאותן תוכניות הרחבה הותנו בייעוד כל המגרשיים החדשים או חלק מהם לבני היישוב בלבד, אך אכיפת מילוי ההתניה לא יתה קשיחה במיוחד. בהקשר זה יש לציין כי המניע העיקרי שעמד מאחורי הקלעים של תוכניות ההרחבה היה רצונם של הישובים החקלאיים ושל תושביהם לזכות בהכנסות ניכרות משיווק הקרקעות (לנוכח המשבר הכלכלי שהיכה בהם בשנות ה-80 אשר שמט את הכדאיות הכלכלית של העיסוק בחקלאות) ומנגד, רצונה של ממשלת ישראל לספק לאותם ישובים פתח מילוט כלכלי ומנגד להגדיל את היצע פתרונות דיור לילידי הארץ ולמשפחות העולים מחבר העמים.

כעת לנוכח מצוקת הדיור הקשה בישראל החליטה מוצעת מקרקעי ישראל לאמץ את אותו עיקרון גם לאדמות מדינה הממוקמות בשטחים עירוניים. על פי ההחלטה שהתקבלה, בתוכניות בנייה שאושרו ויאושרו בהן אישור גופי התכנון הוספה של יחידות דיור על פי תקנות שבס (תקנות שמאפשרות ליזמים לקבל מגופי התכנון תוספות בנייה של 20 אחוז מהתכנון המקורי, הוסדרו בזמן העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים בשנות ה-90 וטרם בוטלו), רשאית הרשות המקומית לייחד עד מחצית מאותן יחידות דיור נוספות לתושבי העיר וילדיהם בלבד, כלומר עד כ-10 אחוז ממספר יחידות הדיור בתכנון המקורי. על פניו החלטה מעניינת בתאוריה, אבל המימוש בפועל, במיוחד בערים גדולות צפוי להיות בעייתי לא מעט.

2. תנו את הקרקע, עכשיו

החלטות קודמות שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל מאפשרות למנהל לדרוש מישובים חקלאים החוכרים מן המנהל חלקות קרקע חקלאית, להשיב את הקרקע למדינה כאשר זו מופשרת לבנייה. ההחלטה שהתקבלה השבוע מחמירה את הסנקציה וכעת, כאשר מדובר שטחים גדולים בהם מיועדת בנייה של מספר רב של יחידות דיור, המנהל רשאי לתבוע מהחוכרים את השבת הקרקע עוד לפני אישור הפשרת הקרקע על ידי גופי התכנון. ההודעה לא מפרטת מה יהיה גורל הקרקעות במידה וגופי התכנון יחליטו לבסוף לא לאשר את שינוי הייעוד מחקלאות למגורים. בעקבות פרסומים קודמים בעניין זה הבהירו כבר נציגי המושבים והקיבוצים בישראל כי בכוונתם להיאבק נגד ההחלטה, אשר לדעתם פוגעת בצורה משמעותית בזכויותיהם על הקרקעות, אשר חלקן נמצאות ברשותם כבר עשרות שנים.

 

לקבלת מידע על הצעות להשקעה בקרקע חקלאית- הקליקו על הקישור הרלוונטי

 

 

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר