אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית באלישמע

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית במושב אלישמע, העומדות למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

מושב אלישמע - על היישוב

מושב הממוקם בדרום-מזרח איזור השרון. הישובים הסמוכים למושב הם: מצפון - כפר סבא, מושב נווה ימין, מדרום - מושב נווה ירק, מושב חגור, מושב עדנים, ממערב - הוד השרון, מושב גני עם וממזרח - מושב שדי חמד, ג'לג'וליה. מן ההיבט המוניציפלי מושב אלישמע נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרום. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-1,200 תושבים (כ-290 משפחות). היקף שטח המושב עומד על כ-2,300 דונם וחלק גדול מאלה משמשים לפעילות חקלאית.שם היישוב נקבע בהשראת דמות תנכ"ית  - אלישמע בן עמיהוד נשיא שבט אפרים.קרקע חקלאית במושב אלישמע

היישוב מוקף שטחים פתוחים וירוקים מכל עבריו- בעיקר קרקעות חקלאיות מעובדות, עם זאת המרחק בין בתי המושב לבין הבתים בשכונותיה המזרחיות של הוד השרון אינו רב ובכמה נקודות מגיע לכמה מאות מטרים בלבד של קרקע חקלאית. מרבית אדמות המושב הן אדמות מדינה המנוהלות על ידי הרשות למקרקעי ישראל ומוחכרים לתושבים בחוזים ארוכי טווח.

נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את מושב אלישמע לסביבתו הם: כביש 40 וכביש 531. מערכת החינוך ביישוב כוללת גני ילדים ומסגרות השגחה לגיל הרך בלבד, על כן ילדי המושב עושים את לימודיהם משלב בית הספר היסודי ועד לימודי התיכון, בבתי ספר הממוקמים בישובים סמוכים כגון: בית הספר היסודי אהרונוביץ, בית הספר היסודי שילה, בית חינוך ירקון, תיכון בית ברל ועוד. המועצה האזורית דרום השרון מפעילה מערך הסעות יומי מסודר עבור ילדי המושב, מן היישוב אל בתי הספר הסמוכים ובחזרה. בין מבני הציבור ביישוב: מזכירות המושב, חנות מכולת, בית כנסת, ספריה, מועדון נוער, בית קפה לגמלאים ומתקני ספורט.

נכון לשנים האחרונות רובם המכריע של תושבי אלישמע אינם מתפרנסים מפעילות חקלאיות ובוודאי שלא כמקור הכנסה עיקרי, עם זאת החלק הארי של הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות על ידי בעליהן או מוחכרות לחקלאים מן הסביבה. מן ההיבט המעמדי-סטטורי קהילת אלישמע נחלקת לשתי קבוצות עיקריות: משפחות בעלי נחלות, ברובם תושבים ותיקים, אשר כל אחת מהן מחזיקה בחלקת קרקע בת מספר דונמים (בחלקה הקטן מיועדת למגורים וברובה - משק חקלאי) וכ-80 משפחות תושבי ההרחבה אשר בתיהן עומדים על מגרשים קטנים בהרבה (פחות מדונם). קבוצת בעלי הנחלות מאוגדת במסגרת אגודה חקלאית.

ניהול ענייני המושב ביומיום מסור בידי שני גופים נפרדים: האחד - ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים אשר עוסק בניהול התחומים: ספורט, חינוך, תרבות, כספים, נוי, בטחון ועוד והשני - ועד האגודה החקלאית הנבחר על ידי חברי האגודה ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות, מבנים, ציוד חקלאי ומערכות תשתיות. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש בשני התפקידים, זהות זו היתה הגיונית כל עוד רוב התושבים היו גם חברי אגודה, אולם קליטתם של תושבי ההרחבה שינתה מצב זה במידה ניכרת ויצרה מצב אחר בו חלק נכבד מן התושבים אינם מיוצגים בגוף המוניציפלי. מטבע הדברים בעלי הנחלות באלישמע, כבמרבית המושבים בישראל, ביקשו לשמר את המצב בו יש בידם הכוח הבלעדי לניהול ענייני היישוב, זאת על מנת להגן על אינטרסים כלכליים ולא פחות מכך על מנת להגן על אופיו הכפרי-חקלאי של היישוב אותו הקימו. בראשית שנות ה-200 בעקבות פסיקת בג"ץ נכפתה על מרבית המושבים בישראל ובהם אלישמע, הקמתו של ועד מקומי עצמאי הנבחר על ידי כלל התושבים.

מושב אלישמע הוקם בשנת 1951 ביוזמת הממשלה והסוכנות היהודית (כזרוע מבצעת של מבצעי התיישבות) כחלק ממהלך רחב יותר להקמת ישובים חקלאיים לאורך קו התפר על מנת לבסס את שליטת המדינה באיזור ועל מנת לייצר פתרונות דיור להמוני העולים שהגיעו לישראל בשנות ה-50. מושב אלישמע הוקם על חורבות כפר עברי ששכן במקום ותושביו ברחו/גורשו ממנו במלחמת העצמאות. התושבים המייסדים של המושב היו היו 75 משפחות עולים מקהילת לוב אשר הגיעו ארצה ונשלחו למקום על ידי הממשלה.

השנים הראשונות בתולדות המושב לא היו קלות והתושבים נאלצו להתמודד עם מגורים במבנים ארעיים (פחונים), היעדר תשתיות מים וחשמל, תשתיות תחבורה רעועות ומצב בטחוני מורכב. על אף שהיו נטולי נסיון חקלאי הצליחו התושבים לבסס את פרנסתם על עיבוד קרקעות חקלאיות, בעיקר בגידולי שדה שונים. במהלך עשרות השנים לאחר מכן חל שיפור ניכר במצב התשתיות ביישוב וכן במצב הבטחוני (לאחר מלחמת ששת הימים).

במהלך שנות ה-80 נקלע המגזר החקלאי בישראל למשבר כלכלי חמור, בעקבותיו רבים מן החקלאים, בהם גם תושבי אלישמע, נאלצו למצוא מקורות פרנסה חלופיים. הנכס העיקר אשר היה ברשות התושבים באלישמע היתה החזקה על אדמות המושב, שכן התפתחותן של הערים הסמוכות לו: כפר סבא, רעננה, הוד השרון, צמצמה מאוד את המרחק בין בתי הערים ליישוב והעלתה במידה דרמטית את ערכן הנדל"ני של הקרקעות. בשנת 1998 בוצעה ביישוב תוכנית הרחבה במסגרתה שווקו 85 מגרשים לבנייה למשפחות מן הדור הצעיר ביישוב ולמשפחות צעירות מרחבי הארץ אשר ביקשו להנות הן מקרבת היישוב למרכז הארץ והן ממאיכות החיים המאפיינת ישובים כפריים. קליטת תושבי ההרחבה הניעה מגמת שינוי בצביונו החקלאי של היישוב וכיום המושב דומה באופיו ליישוב קהילתי.

 

מפת המושב אלישמע והשטחים הסובבים אותו

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר