אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית בקיבוץ עין שמר

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית בסביבת קיבוץ עין שמר, המוצעת לרכישה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

קיבוץ עין שמר - על היישוב

קיבוץ צפון-מזרח איזור השרון, נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מנשה. הישובים הסמוכים לעין שמר הם: מצפון - מושב עין עירון, מושב כפר פינס, מדרום – מושב מאור, מושב שדה יצחק, באקה אל ע'רביה, ממערב- פרדס חנה-כרכור, מושב גן השומרון, מושב תלמי אלעזר, קיבוץ גן שמואל, ממזרח – קיבוץ ברקאי, קיבוץ מענית. עין שמר מוקף ממרבית עבריו בשטחים ירוקים, וחלק נכבד מאלה הם קרקע חקלאית מעובדת. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את עין שמר לסביבתו הם כביש: 65, כביש 6403 וכביש 6.


אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-550 תושבים, ברובם בעלי מעמד של חברי קיבוץ. עין שמר מוגדר כ"קיבוץ מתחדש" מודל בו רמת השיתופיות בין חברי הקיבוץ נמצאת על קו האמצע בין המודל השיתופי המלא ובין המודל המופרט המלא. תקציבם האישי של חברי הקיבוץ מושפע מהכנסותיהם, רבים מן השירותים בקיבוץ הופרטו והפכו לשירותים בתשלום אישי, במקביל מפעיל הקיבוץ רשת בטחון כלכלית וחברתית על מנת להבטיח רמת קיום מינימלית לחברים אשר נקלעים לקשיים כלכליים ולחברים אשר יוצאים לגמלאות. למרות השינויים שחלו בקיבוץ, הוא עדיין מציע לחבריו תשתית רחבה של שירותי קהילה וציבור: מרפאה, סופרמרקט, מגרשי ספורט, אירועי תרבות ועוד.קרקע חקלאית בקיבוץ עין שמר


מערכת החינוך בעין שמר כולל מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך וכן בית ספר יסודי אזורי (מופעל ומנוהל על ידי המועצה המקומית) הממוקם בסמיכות לשטח הקיבוץ. את לימודי התיכון עושים ילדי הקיבוץ בתיכון מבואות עירון – בית ספר משותף לעין שמר ולשלושה קיבוצים סמוכים לו: מענית, מצר וברקאי.


קיבוץ עין שמר קם בשנת 1927 ביוזמת תנועת הקיבוץ הארצי, על גבי אדמות בבעלות קק"ל. במקום נעשו מספר נסיונות התיישבות קודמים בשנים שלפני כן, אולם אלה הסתיימו כולם בכישלון ופינוי האדמות. מייסדי הקיבוץ היו חברי גרעיני התיישבות של תנועת "השומר הצעיר" שהתאגדו בפולין ועלו ארצה. השנים הראשונות בתולדות עין שמר התאפיינו בתנאי חיים קשים: תשתיות רעועות או לא קיימות, יחסים עוינים עם הישובים הערבים הסמוכים ומחלת הקדחת שהיכתה בחברי הקיבוץ כמעט והכריעו את המתיישבים, אולם אלה דבקו בקרקע ואט אט מצבם השתפר. בשנת 1934 חובר הקיבוץ לרשת החשמל ושנה לאחר מכן קידוחי מים מוצלחים ייצרו תשתית מים יציבה.


עין שמר נוסד כיישוב חקלאי ומשך שנים רבות עיקר הכנסותיו הגיעו מעיבוד הקרקע בענפי חקלאות שונים: מטעי פירות, גידולי שדה, פרדסים, רפת, גידול צאן ועוד. במהלך שנות ה-70 צומצמה הפעילות החקלאיות ובמקביל הורחבה הפעילות התעשייתית והמסחרית. הפיחות במעמד החקלאות במשק הקיבוץ גדל במהלך שנות ה-80 בהשפעת המשבר שהיכה בחקלאות הישראלית ובתנועה הקיבוצית בפרט. משבר הקיבוצים הוביל את עין שמר למצוקה כלכלית חמורה ממנה החל להחלץ רק עם חתימת הסדר הקיבוצים. אותה מצוקה כלכלית היתה זו שהניעה בהמשך את מהלכי ההפרטה ושינוי המודל הכלכלי-חברתית ביישוב. נכון לשנים האחרונות מבוססת הכנסות הקיבוץ בעיקר על פעילות תעשייתית (מפעל למוצרי גומי ומפעל למוצרים רפואיים), פעילות מסחרית (מרכז מסחרי הפועל בשטח הקיבוץ), פעילות חקלאית ומגוןן יוזמות עסקיות אישיות של תושבי הקיבוץ.

 

מפת קיבוץ עין שמר והשטחים הסובבים אותו

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר