אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית - מושב אומץ

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית במושב אומץ, העומדות למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

אומץ - על היישוב

מושב היושב בצידו המזרחי של עמק חפר, באיזור השרון. הישובים הסמוכים למושב אומץ הם: מצפון- קיבוץ המעפיל, מושב אחיטוב, מושב שדה יצחק, קיבוץ להבות חביבה, מדרום- מושב גן יאשיה, ממערב - קיבוץ עין החורש, קיבוץ העוגן, מושב בית הלוי וממזרח  - קיבוץ מגל והיישוב הערבי - זמר. קרקע חקלאית, מושב אומץמבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בשטחה של המועצה האזורית עמק חפר. מספר התושבים ביישוב עומד כיום על כ-730 איש. שטח המושב - 2,800 דונם.

מושב אומץ מוקף מכל עבריו בשטחים פתוחים וירוקים, רוב רובם של שטחים אלה הם חלקות קרקע חקלאית. מדרום למושב זורם נחל אמץ וכן אתר ארכיאולוגי מימי שלטון הצלבנים - תל קאקון. שם היישוב נקבע בהשראת פסוק מספר איוב: וטהר ידיים יוסיף אומץ..." וכעדות לוהותם של מייסדי היישוב - ארגון משוחררי צה"ל (ר"ת - אמץ). הקליטה במושב מחייבת את אישורה של ועדת קבלה המורכבת מתושבים נבחרים.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את המושב לסביבתו הוא כביש 5831, אשר נתיבו עובר מצפון מערב ליישוב. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב ותיכון, עושים ילדי היישוב בבית ספר בישובים סמוכים, כגון קיבוץ גבעת חיים מאוחד וקיבוץ עין החורש. המועצה האזורית עמק חפר מפעילה מערך הסעות יומי משטח היישוב לבתי הספר באותם ישובים סמוכים. בין מבני הציבור ביישוב: בית עם, חנות מכולת, מרפאה, בית כנסת, מתקני ספורט ומבנה מזכירות המושב. מרחק קצר מדרום ליישוב נמצא מרכז ספורט ובילוי אזורי בשם - מרכז יכון ובו בריכת שחייה, מכון כושר, ספא, המשמש גם כמרכז לקיום פעילויות וחוגי העשרה מגוונים.

מזה יותר מעשור מרבית תושבי אומץ אינם מתפרנסים מחקלאות (לכל הפחות לא כמקור פרנסה מרכזי), אלא מעבודה כשכירים וכעצמאיים מחוץ ליישוב. לצד נתון זה יש לציין כי גם כיום מרבית הקרקעות חקלאיות בתחום היישוב עדיין מעובדות ומייצרות פעילות חקלאית בהיקף לא מבוטל. עיקר הפעילות החקלאית נעשה בענפים: מטעי אבוקדו (כ-370 דונם), פרדסי הדרים (כ-200 דונם), מטעי פירות אחרים (כ-60 דונם), גידול ירקות בחממות (כ-40 דונם), גידול פרחים בחממות צל (כ-60 דונם), רפתות חלב ומרכז לייצור מזון לבהמות.

קהילת המושב נחלקת בין שני מעמדות כלכליים-סטטוריים: בעלי נחלות ותושבי הרחבה. בעלי הנחלות, 62 משפחות, מחזיקים בחלקות קרקע נרחבות: חלקות קרקע חקלאית וחלקה שהוקצתה להקמת בית המשפחה. בעלי הנחלות מאוגדים באגודה חקלאית - מסגרת כלכלית שיתופית שהוקמה עם היישוב על מנת לאפשר לחקלאים לפעול יחדיו, בכמה מישורים: רכישת ציוד חקלאי, התנהלות מול מנהל מקרקעי ישראל, שיווק וכו' (במרבית המושבים בישראל פועלת אגודה חקלאית). תושבי ההרחבה, כ-100 משפחות, הם בני הדור הצעיר ומשפחות צעירות מרחבי הארץ אשר רכשו מגרשים (קטנים הרבה יותר מאלה של בעלי הנחלות) לבניית ביתם בשטח המושב. רכישת המגרשים נעשתה במסגרת כמה תוכניות להרחבת קהילת המושב שהוצאו לפועל החל משנות ה-80.

ניהול ענייניו המוניציפליים של המושב מופקד בידי שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול התחומים: בטחון, תרבות, חינוך, ספורט, נוי ותברואה. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי אסיפת חברי האגודה (בעלי הנחלות ביישוב) ומופקד בעיקר על ניהול הנכסים המשותפים לחברי האגודה: קרקעות חקלאיות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק ועד האגודה בניהול כמה ממערכות התשתית המשותפות לכלל התושבים. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה תיפקד גם כוועד מקומי. מצב זה התקיים כל עוד רוב תושבי היישוב היו גם חברי האגודה החקלאית, אולם ביצוען של תוכניות ההרחבה שינה מן היסוד מצב זה. קליטתן של עשרות משפחות שלא היו חברי אגודה יצר מצב בו חלק נכבד מקהילת היישוב הה נטול ייצוג מוניצפלי. בתחילה ביקוש בעלי הנחלות  לשמר את שליטתם בניהול המוניצפלי של היישוב, שכן בהיותם (ברובם) מייסדי היישוב ביקשו לשמר כך את צביונו הכפרי והשקט של היישוב ולמנוע מן התושבים החדשים לשנות את אורח החיים המושבי-חקלאי שהתגבש ביישוב למן הקמתו. מצב דומה התקיים במרבית המושבים בישראל. בראשית שנות ה-2000 פסק בג"ץ בעתירה עקרונית בנושא כי יש להעניק ייצוג מוניציפלי גם לתושבי המושבים שאינם חברי אגודה. בעקבות הפסיקה הוקמו ועדים מקומיים עצמאיים במרבית המושבים בישראל והדבר אכן הביא להאצת טשטוש אופיים החקלאי.

מושב אומץ הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת חיילים משוחררים מחטיבת אלכסנדרוני (אשר השתתפה בקרבות באיזור היישוב במלחמת העצמאות), ברובם עולים מרומניה ומהונגריה. המוסדות המיישבים של המדינה הצעירה העבירו לידי קבוצת המייסדים את קרקעותיו של כפר ערבי שנכבש ופונה במלחמה - כפר קאקון (הקרקעות הוחרמו במסגרת חוק נכסי נפקדים והיו לאדמות מדינה). בתחילה התגוררו התושבים בבתי הכפר הערבי, אך כעבור זמן מה עברו לבתי סוכנות שנבנו בסמוך לכפר הערבי. זמן לא רב לאחר הקמת המושב נקלטו בו גם קבוצת משפחות עולים מטוניס.

 

מפת המושב אומץ והשטחים הסובבים אותו

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר