אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית - רמת השרון

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע אודות קרקעות חקלאיות ברמת השרון, העומדות למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

רמת השרון - על העיר

עיר בגבולו הדרומי של איזור השרון, נכללת במחוז מרכז. תחום שיפוט העיר משתרע על כ-22,000 דונמים. מספר התושבים עומד כיום על כ-43,000 איש. רמת השרון נהנית מתדמית חיובית של עיר חזקה כלכלית, המאכלסת משפחות מן המעמד הבינוני ומעלה וככזו המציעה לתושביה איכות חיים הקרובה לזו של ישובים כפריים, לצד רמת שירותים המאפיינת כרך עירוני. חלק ניכר מן הבתים בעיר הינם בתים צמודי קרקע. במהלך השנים פעלה הרשות המקומית באופן מכוון לשימור אופיו הכפרי של היישוב. כך למשל נמנעה הרשות המקומית במשך שנים לבקש הכרזה על היישוב כעיר ועל אף שמספר תושביה איפשר זאת, פעלה לשמור על מעמדה כמועצה מקומית. רק ב-2002 הוכרזה רמת השרון כעיר.רמת השרון

מדרום גובלת רמת השרון בשכונותיה הצפוניות של תל אביב. בין שתי הערים נמצא מתחם פי גלילות, אשר שימש בעבר כמסוף אחסון וחלוקה עבור חברות הדלק והגז. מיכלי הגז פונו בראשית שנות ה-2000 וכעת מיועד השטח לבנייה. מתחם פי גלילות מתחלק בין תחום שיפוטה של רמת השרון ובין תחום שיפוטה של תל אביב. מצפון העיר גובלת בהרצליה, ממזרח היא נתחמת בכביש 4 וממערב בנתיבי איילון.  יש לציין כי בצידה המערבי ובצידה המזרחי של העיר נמצאים שטחים פתוחים נרחבים (40 אחוז משטח העיר הם שטחים פתוחים), חלק גדול מאותם שטחים הם חלקות קרקע חקלאית וחלק לא מבוטל מאלה עדיין מעובדות באופן רציף.

רמת השרון הוקמה בשנת 1923 (בתחילה נקרא היישוב - עיר שלום). שנה לפני כן התארגנה קבוצת יהודים מתושבי יפו במטרה להקים ישוב עירוני חדש, שיאופיין במרחבים פתוחים שלא כמו הצפיפות העירונית המאפיינת את יפו. באופן יוצא דופן מעט לתקופה, בחרו המייסדים שלא להיעזר במוסדות המיישבים של ההנהגה הציונית בא"י ולפעול בצורה עצמאית להקמת היישוב. ב-1923, לאחר רכישת האדמות, חולק השטח בין 53 המשפחות המייסדות, כאשר כל משפחה זכתה לשטח בן 5 דונמים. השטח נועד לשמש להקמת בית ולצידו משק עזר חקלאי. באותה שנה עלתה קבוצת חלוץ על הקרקע והחלה בעיבוד הקרקע. בשנים הראשונות נתקלו המתיישבים בקשיים רבים, הן בשל היעדר תשתיות והן בשל כשלונות בגידולים החקלאיים (בעיקר טבק).

מספר שנים לאחר הקמת רמת השרון רכשה קבוצת יהודים יוצאי פולין בני העלייה הרביעית שטח בן 400 דונמים בסמוך ליישוב, אך רק ב-1927 מימשו מרבית הרוכשים את זכותם והחלו לבנות את בתיהם ביישוב. רבים מן המתיישבים החדשים נטעו על שטחם פרדסים והיישוב קיבל תוך מספר שנים צביון של מושבה חקלאית. ב-1932 שונה שם היישוב מ"עיר שלום" ל"רמת השרון". במהלך שנות ה-30 פותחו במידה ניכרת התשתיות ביישוב וכן הוקמו בו מבני ציבור שונים. במהלך שנות ה-40 נקלטו ביישוב משפחות עולים ממדינות שונים, בעיקר ממדינות ערב. ב-1946 רכש ועד היישוב שטח בן מספר דונמים ועליו הוקמו יחידות דיור עבור עולים ממדינות אירופה ששוחרו ממחנה המעצר הבריטי בעתלית.

ב-1949 הוכרזה רמת השרון כמועצה מקומית, במקביל סופחו לשטח המועצה שטחיהם של כפרים ערביים סמוכים, אשר תושביהם נטשו את בתיהם במהלך מלחמת העצמאות, כמו כן סופח למועצה היישוב קריית שאול. לאחר הסיפוח הוכפל שטח המועצה פי 9 לערך ועמד על 18,500 דונמים. זמן קצר לאחר מכן הוקמה בשטח המועצה מעברה ובה שוכנו כ-6,000 עולים. ב-1953 החלה בנייתה של שכונת מורשה שיועדה לשמש כמגורי קבע עבור תושבי המעברה. תהליך שיכון אנשי המעברה הושלם ב-1957.

במהלך עשרות השנים לאחר מכן נוספו לרמת השרון מספר שכונות חדשות, חלקן אופייין בבנייה צמודת קרקע ויועד למשפחות אמידות, שכונה אחת (נווה מרום) יועדה במכוון לקציני חיל האוויר. שכונות אחרות אכלסו משפחות ממעמדות כלכליים נמוכים יותר. ליישוב נוספו גם שני איזורי תעשייה. פיתוח העיר, היקף הבנייה בה והאוכלוסייה המגוונת טשטשה את צביונה החקלאי של המושבה ובשנות ה-70 כבר היתה רמת השרון ליישוב עירוני בצורה כמעט מובהקת. בהשראת חזונם של מייסדי היישוב פעלה המועצה המקומית בשנות ה-80 וה-90 להאטת קצב פיתוח המושבה, בנסיון לשמר עדיין מעט מאופיה השקט והכפרי. כחלק ממאמץ זה קצב הבנייה החדשה ברמת השרון בעשורים אלו הואט במידה ניכרת.

המגמה המתוארת לעיל החלה להשתנות בשנות ה-2000. ב-2002 הוכרזה רמת השרון כעיר. הפריחה בשוק הנדל"ן שהביאה עימה עליה ניכרת בערך נכסי הנדל"ן בעיר לצד הרצון להגדיל את ההכנסות העיר ולחדש את פניה, שינו את עמדת עיריית רמתה שרון וזו החלה לעודד את הבנייה בעיר ואף לאשר בנייה לגובה. בשנים לאחר מכן הוקמו שתי שכונות חדשות בעיר ונבנו בה מגדלי דירות גבוהים, לצד בתים צמודי קרקע. בצעד מקביל אושרה גם הקמת מספר מרכזים מסחריים גדולים (מתחם סינמה סיטי בצומת גלילות נכלל בתחומה של רמת השרון). כמו כן פועלת העיריה לקידום מיזמי פינוי בינוי לחידוש פני השכונות הישנות יותר.

ברמת השרון פועלים: כ-53 גני ילדים, 9 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני תיכונים. בשטח העיר פועלת גם הפנימיה החינוכית - הכפר הירוק. העיר ידועה גם במרכז הטניס המושקע המצוי בתחומה - איצטדיון קנדה, בו מתקיימים מרבית המשחקים הרשמים של נבחרת ישראל.

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר