אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית - מושב ירקונה

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית למכירה באיזור מושב ירקונה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

מושב ירקונה - על היישוב

מושב בדרום איזור השרון, המוקף בחלקו על ידי העיר הוד השרון. הישובים הסמוכים למושב ירקונה הם: מצפון -הוד השרון, מדרום - הוד השרון, ממזרח - מושב עדנים וממערב- הרצליה. מושב ירקונה, קרקע חקלאיתמבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. אוכלוסיית המושב מונה כיום כ-420 תושבים. שטח המושב עומד על כ-1,250 דונמים. ירקונה גובלת בשטחים פתוחים מצפון מזרח ומדרום מערב. חלקם הגדולם של אותם שטחים הוא קרקע חקלאית מעובדת. שם היישוב נקבע בהשראת נחל הירקון, אשר אפיקו זורם במרחק כ-3 ק"מ מן המושב

נתיב התחבורה המרכזי המחברים את ירקונה לסביבתה הוא כביש 402, אשר מסלולו עובר בגבולו המערבי של היישוב. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים ולשם כך מופעל מערך הסעות יומי מסודר על ידי המועצה האזורית דרום השרון. בין מבני הציבור ביישוב: בית העם, מגרשי ספורט וספרייה.

אוכלוסיית המושב מתחלקת לשתי קטגוריות סטטוטוריות-כלכליות: בעלי נחלות ותושבי ההרחבות. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאיים בני מספר דונמים כל אחד ומאוגדים באגודה חקלאית, תושבי ההרחבות גרים בבתים על גבי מגרשים קטנים בהרבה (פחות מדונם) ואינם חברים באגודה החקלאית. ענייניו המוניציפליים של המושב מנוהלים על ידי שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי חברי האגודה (כלומר בעלי הנחלות ביישוב) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים לחברי האגודה: קרקעות, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית וציוד חקלאי וכן על ניהול כמה מן ממערכות התשתית ביישוב. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על תחומי התרבות, הבטחון, הנוי, התברואה והחינוך.

עד לשלהי שנות ה-90 תיפקד ועד האגודה גם כוועד מקומי, מצב עניינים שהותיר את תושבי ההרחבה חסרי ייצוג מוניציפלי ואיפשר לבעלי הנחלות לשלוט באופי היישוב, בין היתר על מנת לשמר את אופיו החקלאי-כפרי. בראשית שנות ה-2000 חייבה החלטת בג"צ את מרבית המושבים בישראל ובכללם גם מושב ירקונה, להקים ועד מקומי עצמאי אשר ייצג את כלל התושבים. הקמתו של הוועד העלימה את כוחם העודף של בעלי הנחלות וזירזה עוד יותר את טשטוש אופיו החקלאי של היישוב. כיום במרבית המובנים ירקונה יכול להיחשב כישוב קהילתי למשפחות מבוססות עד עשירות.

נכון לשנים האחרונות עבור מרבית תושבי ירקונה החקלאות אינה מקור פרנסה עיקרי, עם זאת מרבית השטחים החקלאיים בשטח המושב עדיין מעובדים, בעיקר בענפים: גידול ירקות, פרדסי הדרים, לולי עופות, גידול פרחים ומכוורות. יש לציין כי ערכן הנדל"ני של הנחלות והקרקעות במושב המריא מעלה בעשורים האחרונים ומחירה של נחלה ביישוב עשוי לעבור את רף ה-20 מיליון ש"ח. לתהליך זה תרמה במידה רבה התפתחותה של העיר השכנה - הוד השרון אשר הבנייה החדשה בה הקיפה את המושב מצפון ומדרום (שכונת נווה נאמן) וכך הפכה אותו למעשה למעין מובלעת כפרית וירוקה בתוך אחת הערים המבוקשות בישראל.

מושב ירקונה הוקם בשנת 1932 כחלק ממהלך התיישבותי-ציוני נרחב יותר בשם "התיישבות האלף". מייסדי היישוב היו קבוצת פועלים חקלאים שהתגייסו למאמץ ההתיישבותי ונשלחו להקים ישוב חדש בסמוך למושב הוד השרון. התקציב הוקצה להקמת היישוב היה מצומצם ועל כן בתיהם הראשונים של התושבים היו צריפי עץ נטולי תקרה ורצפה. השנים הראשונות בתולדות ירוקנה לא היו קלות, אמנם קרקעות היישוב היו פוריות והחל הירקון סיפק את המים הנדרשים לחקלאות, אך מצב התשתיות ביישוב היה רעוע והמצב הבטחוני גם כן לא היה מן המשופרים. בשני תחומים אלו חל שיפור משמעותי בתום מלחמת העצמאות.


מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר