אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית - מושב בית הלל

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית באיזור מושב בית הלל, העומדת למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

בית הלל - על היישוב

מושב באצבע הגליל. הישובים הסמוכים למושב בית הלל הם: מצפון - קיבוץ מעיין ברוך, מדרום - קיבוץ כפר בלום וקיבוץ שדה נחמיה, ממערב - קרית שמונה וממזרח - קיבוץ הגושרים. שטח חקלאי, בית הללמבחינה מוניציפלית המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מבואות החרמון. שטח המושב עומד על כ-3,550 דונמים. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-740 תושבים (כ-180 משפחות). המושב מוקף מכל עבריו בשטחים פתוחים, ברובם חלקות קרקע חקלאית מעובדת. שם היישוב נקבע לזכרו של ד"ר הלל יפה, איש הרפואה הבולט בא"י בשנות העלייה הראשונה והשנייה.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר בין המושב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 9888 אשר נתיבו עובר בשטח המושב ומתחבר מרחק קצר מן המושב לכביש 9779. מצפון מערב ליישוב ממוקם שדה התעופה קריית שמונה. מצפון מזרח ליישוב עובר אפיקו של נחל שניר.

מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים (דוגמת קיבוץ כפר בלום) ולשם כך מופעל מערך הסעות מסודר על ידי המועצה האזורית מבוא החרמון. מבני הציבור ביישוב כוללים: מרפאה, בית כנסת, חנות מכולת ומועדון נוער. מרבית התושבים בבית הלל מתפרנסים מעיסוק בחקלאות, בעיקר בענפים: רפת חלב, מטעי פירות נשירים, כרמי זיתים, פרדסי הדרים וגידולי שדה, ומהפעלת עסקים קטנים בענף האירוח הכפרי (צימרים, חדרי אירוח וכו').

מושב בית הלל הוקם בשנת 1940 כחלק ממבצע ההתישבות "חומה ומגדל". מייסדי היישוב היו חברי גרעין התיישבות במסגרת ארגון "משק משותף", ארגון אשר קידם מודל ביניים בין קיבוץ למושב - מושב שיתופי ועל כן השם שניתן ליישוב בהקמתו היה - "משק משותף".

קיומו של "משק משותף" כמושב שיתופי לא החזיק זמן רב וכעבור זמן קצר החליטו המייסדים לעבור למודל המושבי המקובל בו כל משק משפחתי עצמאי לעצמו הן בניהול חייו והן בפעילותו הכלכלית, אך במקביל ישנם נכסים משותפים המנוהלים על ידי אגודה חקלאית המאגדת את כלל בעלי המשקים ביישוב. במהשך שונה שם היישוב ל-בית הלל.

השנים הראשונות לקיומו של בית הלל היו קשות, פיתוח השטחים הציבוריים ובניית הבתים נעשתה באיטיות. במהלך מלחמת העצמאות הפך היישוב יעד להפגזות ממושכות.

ב-1949 החליטו המוסדות המיישבים של מדינת ישראל לפעול לשיקום המושב. במסגרת פעולות אלו סופחו לשטח המושב קרקעות של כפרים ערביים סמוכים אשר ננטשו במהלך המלחמה וכן נעשה מאמץ להגדיל את מספר התושבים. בזכות המאמץ הממסדי התייצב מעמדו של המושב כיישוב חקלאי פעיל.

בשנות ה-90 כחלק מהתמודדות עם המשבר בכלכלי שפגע בענף החקלאות בישראל, היה מושב בית הלל לאחד היישובים הראשונים אשר החל לפעול בתחום ענף האירוח הכפרי בישובי הצפון.

 

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר