אגרילנד

רכישת קרקע חקלאית - כל ההצעות וכל המידע הרלוונטי למשקיע הישראלי

קרקע חקלאית בכפר חסידים

לעת עתה אין בידי מערכת אתר אגרילנד מידע על קרקע חקלאית באיזור כפר חסידים העומדת למכירה. אם ברצונכם להציג באתר מידע בהקשר זה, אנא פנו לעמוד - פרסמו באתר.

כפר חסידים - על היישוב

מושב הממוקם בעמק זבולון ונכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. הישובים הסמוכים לכפר חסידים הם: מצפון - קרית אתא, קיבוץ רמת יוחנן, קיבוץ כפר המכבי, קיבוץ אושה, מדרום - העיירה רכסים, קיבוץ שער העמקים, ממערב - קיבוץ יגור, נשר, עוספיא, הישוב הקהילתי כפר חסידים ב', ממזרח - כפר אבטין. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ- 510 תושבים. שטח הישוב גובל מצפון וממערב בשטחים פתוחים, חלק גדול מאלה הם חלקות קרקע חקלאית מעובדת. קרקע חקלאית, כפר חסידים

הכבישים המרכזיים המחברים בין היישוב לסביבתו הם: כביש 762, כביש 7223, כביש 60 וכביש 75. ביישוב פועלים רק מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך ועל כן את לימודי בית הספר, מן היסודי ועד לתיכון , עושים ילדי המושב בבתיס ספר הממוקמים בישובים סמוכים, כגון: בית ספר יסודי ניצני זבולון, בית הספר היסויד נופית, בית הספר שדה יעקב, תיכון כרמל זבולון. בין מבני הציבור במושב: בתי כנסת, מגרשי ספורט, מרפאה, ספריה וחנות מכולת.

נכון לשנים האחרונות מרבית תושבי כפר חסידים אינם עוסקים בחקלאות, לפחות לא כמקור פרנסה מרכזי, מנגד פועלים בשטח היישוב מספר עסקים קטנים בתחומים שונים המופעלים על ידי תושבי המקום. קהילת היישוב מגוונת וכוללת משפחות חילוניות ומפשחות דתיות ומסורתיות. ניהול ענייני המושב מופקדים בידי שני גופים נפרדים: ועד האגודה החקלאית וועד מקומי. ועד האגודה החקלאית, נבחר על ידי חברי האגודה - נציג אחד לכל נחלה במושב ועוסק בעיקר בניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות, מבנים, ציוד חקלאי ומערכות תשתית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה במושב ובידיו מסור ניהול מרבית תחומי החיים: חינוך, תרבות, ספורט, נוי, תברואה, בטחון ודת.

מושב כפר חסידים הוקם בשנת 1925 על ידי בני שתי קהילות חסידיות בפולין אשר החליטו לעלות ארצה ולהקים בה יישוב חקלאי. מרבית בני הקהילות היו בני המעמד הבינוני והצליחו לאסוף הון מספק לרכישת הקרקע להקמת היישוב. בשלב הראשון עלו על הקרקע כ-80 משפחות ולאחר מכן הצטרפו אליהן 30 משפחות נוספות. העולים על הקרקע לא התרכזו ביישוב אחד אלא התפזרו בארבע נקודות יישוב שונות. השנים הראשונות לאחר העלייה על הקרקע היו קשות לחסידים החלוצים: הקרקעות שרכשו היו אדמות ביצה ולא התאימו לעיבוד חקלאי, הם עצמם חסרו את הידע ונסיון בעבודה החקלאית ורבים מהם גם נפלו קורבן למחלת המלריה, הונם הפרטי הדלדל והתמיכה שקיבלו ממוסדות היישוב הציוני היתה דלה. ב-1926 הגיעו רבים מהמשפחות לחרפת רעב ועל כן פנו בבקשה לסיוע מן המוסדות הציוניים (קק"ל, ההסתדרות הציונית וכו') בתמורה לאדמות היישוב, אלה נעתרו לפנייה ולאחר מו"מ שארך יותר משנה גיבשו תוכנית הבראה: 4 נקודות היישוב קובצו לכלל ישוב אחד במתכונת של מושב עובדים, חלק ממשפחות החסידים נאלצו לעזוב ואל 60 המשפחות שנותרו צורפו כ-25 משפחות מבני תנועת הפועל המזרחי. המהלך הצליח ובשנים לאחר מכן הצליח כפר חסידים להתבסס כיישוב חקלאי. ב-1950 החליטו כמה מבני הדור הצעיר בכפר חסידים להקים יושב חדש - כפר חסידים ב' במתכונת של ישוב קהילתי וללא קשר לחקלאות. במהלך עשרות השנים לאחר מכן חל שינוי באופי קהילת היישוב: מרבית משפחות החסידים עזבו ובמקומם הגיעו משפחות חילוניות ומשפחות בני הציונות הדתית.

 

מפת כפר חסידים והשטחים הסובבים אותו

מעוניין להשקיע בקרקע חקלאית?

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

מלא את פרטיך ונציגי חברות הנדל"ן יצרו עמך קשר

לקבלת מידע על פרויקט, הקליקו על השורה הרלוונטית

כתבות נצפות

חדש באתר